פארק הסמניה
לקיימות ולאמנות סביבתית וחברתית
בחורף 2004 הוקם בפארק הסמניה מתקן לטיהור מי הביוב של קיבוץ הרדוף, אשר פועל באופן אקולוגי באמצעות טיהור ע"י "ערוגות קנים" (reed bed system). באתר זה התגוררה בעבר משפחת סמניה, שעקרה בשנות השבעים לשפרעם והפארק שומר על שמה.
מקיץ 2007 המתקן מטהר את מי הביוב של הקבוץ, כשהמים המטוהרים משמשים להשקיית צמחית הפארק, אשר הבריכות, או ערוגות הטיהור, מהוות חלק ממנו.
החלום על הקמה של מערכת אקולוגית, המטפלת בביוב הביתי והופכת אותו מנטל למשאב, היה של גיא לפידות, חבר הרדוף, שפגש בשוויץ בשנת 1992 את אווה בורקא, מומחה עולמי לטיהור אקולוגי של מי ביוב במסגרת סדנא, שבה לימד אווה בורקא כיצד לטפל בביוב ביתי בשיטה של "ערוגות קנים״.
גיא שב עם החלום הזה למציאות הישראלית וניסה לקבל אישורים להקמת מתקן מהסוג הזה. הדרך הזו התבררה כארוכה ומייגעת הרבה יותר משציפה משום שבישראל רק החלו אז לשמוע על שיטות טיהור מן הסוג הזה. בארץ לא היה אף פרויקט בסדר גודל כזה, שיוכל להוכיח שהשיטה אכן עובדת ושהתוצאות משביעות רצון. נדרשו לגיא, שנתמך על ידי חברים נוספים בהרדוף שהיו שותפים לחלום ולחזון, ארבע עשרה שנים תמימות, כדי להסביר, לשכנע ולעמוד מול משרד הבריאות, מנהלת הביוב, המועצה האזורית וגורמים נוספים, עד שהושג אישור לתכנון ולאחר מכן גם האישור הנכסף לביצוע הפרויקט.
עקרונות השיטה של טיהור ע"י "ערוגות קנים"
העיקרון שעליו מבוסס תהליך הטיהור הוא של פילטר ביולוגי. אתר הטיהור מורכב מערוגות בעומק כ-1.2 מ', המלאות באבני חצץ בגדלים שונים שמי הביוב מובלים אליהן ומחלחלים דרכן. במקום מתפתחת אוכלוסיה של חיידקים ומיקרואורגניזמים שונים, שהחומר האורגני שנמצא בתוך הביוב משמש להם מזון. אוכלוסיה מיטיבה זו מטהרת את מי הביוב על ידי כך שהיא מפרקת ומשנה את המבנה וההרכב המולקולארי של התמיסה ומונעת את זיהום הסביבה.
השם "טיהור קנים" מבוסס על כך שבערוגות הללו, בתוך החצץ, נשתל צמח הקנה המצוי. ייחודו של צמח זה, שבית הגידול הטבעי שלו הינו ביצות וגדות נחלים, שהוא מצטיין בהעברת כמויות גדולות של חמצן אל מערכת השורשים שלו, ובאמצעותו זוכה אף אוכלוסיית החיידקים המצויה בחלקים התחתונים של הערוגה בחמצן רב, אשר מקל עליה לבצע את מלאכת הפרוק. כמו-כן, תנועת הקנה על ידי הרוח (בנוסף לכך שהיא משמיעה צליל ערב לאוזן) סודקת ושוברת את השכבה העליונה של החומר האורגני שמצטברת על פני הערוגה, ומאפשרת בכך חלחול טוב יותר של מי הביוב. למעשה, הערוגה נראית כעציץ גדול, ירוק ומרשרש.
מערך הפרויקט
מי השפכים מוזרמים בצינור לאורך מדרון טבעי מתון מקיבוץ הרדוף עד לפארק, הממוקם בעצמו על מדרון מתון כשני ק״מ צפונית לקיבוץ.
מתקן הטיהור כולל שתי ערוגות בגודל של כ-חצי דונם כל אחת. האחת משמשת לטיהור ראשוני ובשנייה מתרחש טיהור משני.
למעשה, מצב הערוגות משתנה באופן סדיר מדי כמה שעות ועובר ממצב של רוויה, כשהן מוצפות במי ביוב, למצב של חלחול וייבוש הדרגתי, בו אין מועברים אליה מי ביוב כלל. שלב הייבוש הינו הכרחי, משום שללא אויר לא תיתכן היווצרות והתקיימות של מושבת החיידקים המבצעת את הטיהור.
תהליך זה מתאפשר באמצעות החלוקה של כל ערוגה לשלושה חלקים, כשבכל חלק ניתן לטפל בנפרד. כלומר, אפשר להציפו במי ביוב או להחדיר לתוכו – לסרוגין- אויר יבש, בעוד ערוגה שכנה מוצפת.
לאחר שמי הביוב עברו טיהור ראשון בערוגות העליונות הם זורמים מטה לטיהור משני בערוגות התחתונות. מהן זורמים המים המטוהרים בנחל קצר הכולל מפלים קטנים, על מנת ליצור תנועה מסוגים שונים. הזרימה בנחל מחדשת את המבנה הפנימי של המים ומחדירה אותם בחמצן וחיים בדרכם לאגם האיסוף, אשר ממנו ישאבו על מנת להשקות את הפארק.
באמצעות התהליך שתואר כאן מותמרים, אם כן, אותם מים, שבדרך כלל אנו מעדיפים להתרחק מהם ולא לדעת מה בדיוק הם עוברים, והופכים למים מיטיבים המיועדים להשקייה. איכות המים נבדקת באופן קבוע והם מאושרים על ידי משרד הבריאות.
בנוסף לכך, למעט המשאבות השואבות את מי האגם כדי להשקות את הפארק, לא הושקע בתהליך גרם אחד של אנרגיה שלא מן הטבע!
החזון: הקמת פארק אקולוגי -
"פארק סמניה לקיימות ולאמנות סביבתית וחברתית"
מי הביוב, המטוהרים והזמינים להשקיה, מאפשרים את מימוש החלק השני של חזון הסמניה: הקמת פארק לחינוך לאקולוגיה וליצירה סביבתית, הכוללת בניה ומלאכות יד מסורתיות.
את התכנון הנופי של הפארק, המשתרע על שטח של כ- 18 דונם, קבלו על עצמם אקסל אוולד וראובן כהן אלורו ז"ל, שניהם חברי הרדוף, פסלים, מעצבי ומתכנני נוף.
התכנון מדגיש מצד אחד את מגוון גופי המים – החל מערוגות הטיהור ועד המים המטוהרים- בצורה של תעלות מים, נחלים, אגם ומפלים המצויים בשטחי הפארק, ומצד שני את השימוש במים להשקיית גן לגידול של צמחי תועלת שונים. חלקם מהווים חומרי גלם שניתן לעשות בם שימוש במלאכות יד מסורתיות, כגון צמחי במבוק , ערבות וגומא לבניה ולקליעה, שיחי תות לעשיית נייר, צמחים לצביעה טבעית ועוד. חלקם צמחי נחלים המטופחים במשתלה ייעודית הנמצאת במקום ומושבים לטבע.
מטרת המתכננים הייתה ליצור סדנאות בשטח הפארק, כדי שהמבקרים בו יוכלו, בנוסף להתוודעותם לתהליך הטיהור המיוחד, גם להתנסות במלאכות השונות, שחלקן היו פעם לב ליבה של התרבות המקומית בכל כפר ובכל בית.
מאז ועד היום
התכניות התממשו בחלקן. שיתוף פעולה חינוכי עם בי״הס התיכון בהרדוף לפני כ 15 שנה הביא את תלמידי כיתה י' לפרוייקט בניה עם אקסל וראובן, כך נוצרו הנחל הגולש לאגם, קירות ורצפת אבן בבניה יבשה וסוכות סביב האגם. כמו כן התקיימו במקום במשך השנים סדנאות למלאכות מסורתיות ואקסל פיתח סדנאות שונות לפיסול סביבתי וחברתי.
למרבה הצער, ראובן נהרג בתאונה זמן קצר לאחר שהתקיימו הסדנאות הראשונות. מדי שנה מתקיים לזכרו בפארק ארוע של השטת למפיונים על פני האגם.
נעם רבין אחראי על הגינון בפארק ועל שמירתה של מערכת הטיהור וההשקיה מאוזנת. הוא מטפח במקום משתלה לשיקום צמחי נחלים.
אל הצוות הזה הצטרפה בשנים האחרונות אפרת אנגרס אוולד, והצוות מפתח תכניות חדשות המיועדות להנגיש את הפארק לביקורים של קבוצות שיש להן ענין בפרוייקט הייחודי הזה ולחדש את סדנאות המלאכות המסורתיות וסדנאות נוספות.
נכון לינואר 2022 מטוהרים במקום כ- 180 מ"ק ביום. כמות זו היא גדולה מצרכיה של צמחיית הפארק ואין ספק שבעודף המים יוכל לשמש לשתילה ונטיעה גם מעבר לתחומיו. עודף המים המטוהרים מזמין ליזמות בכיוונים שעדין לא נבדקו ולבדיקה של שיתופי פעולה. כיוון מעניין הוא מחקר מעמיק ורב תחומי שיבדוק את האפשרות של שימוש במים האלה לצרכי החקלאות הביו דינאמית של קיבוץ הרדוף. כיוון אחר הוא בחינה של שיתוף פעולה עם הישובים השכנים: עדי , סאוויעד חמירה והמשפחות הבדואיות השכנות, במטרה להשתמש במים כדי להפוך את האזור לגן שבין הישובים לנווה פורח, המושקה ממים מטוהרים ומושבים לרווחת התושבים כולם.
הפרויקט נמצא כל הזמן במצב של התקדמות והתפתחות. המתקן עובד באופן תקין הצמחייה נשתלת וצומחת אט אט, כשחברי הקהילה שותפים ומלווים.
ב- 2021-2019 הושקעו תכנון ועבודה רבה בטיפול בגדות האגם והשינוי כבר נושא פירות: אוכלוסית עופות המים המקננים סביב האגם או על העצים הצומחים בו גדלה ומתגוונת. מתרבות גם חיות הבר שהתנאים הלחים מתאימים להן. השינויים הללו מגלים לנו באופן הפשוט והטבעי ביותר שהפארק הוא מקום חי ומאפשר חיים.
.jpeg)
סוגי הפעילויות שהתקיימו בפארק הסמניה עד היום:
מאז הקמתו של הפרויקט ארועים רבים התקיימו בפארק בשילוב אוכלוסיות מגוונות:
-
פסטיבל סדנאות בבניה אקולוגית ומלאכות יד מסורתיות.
-
פרויקטים של בניה אקולוגית ומלאכות יד עם קבוצות תלמידי תיכון.
-
יצירת פסלים סביבתיים ע"י סטודנטים של מרכז "דרך האמנות" וע"י אמנים מוזמנים מהארץ ומחו"ל.
-
הקמת משתלה של צמחי בר מנחלי הצפון.
-
סיורים וסדנאות יצירה לקבוצות מאוכלוסיות מגוונות.
-
ארועים קהילתיים, כגון הארוע השנתי של השטת למפיונים לזכרו של ראובן כהן אלורו.
(הטקסט הנוכחי נכתב בינואר2022 ומעדכן טקסט שנכתב לפני כחמש עשרה שנים)
סרטון קצר על פארק הסמניה
מקור: וואלה תיירות, https://travel.walla.co.il/item/3508395?fbclid=IwAR2ylHkgF8l6U0iXfiDuiD9fkgz1vRtTetPoVCnAHdBhGdlPYL1cd29CU7c
